Search

סיפור קטן על רגליים גדולות

savta_genia

אנחנו שלוש אחיות. ירשנו שלושתנו את הרגליים של אמא, ומה לעשות, אמא ירשה את שלה מסבתא.
מדובר ברגליים מיוחדות: רגל סטנדרטית הולכת ונהיית צרה עד איזור הקרסול, ברגליים שלנו ה״פיצ׳ר״ הזה לא קיים… הרגל עבה לאורך כווווווול הדרך.

סבתא שלי, גניה ז״ל, היתה ניצולת שואה. כמה שנים לאחר שעלתה לארץ נולדה אמא שלי (ואתה הרגליים היפות האלה). אמא שלי סיפרה לנו שיום אחד הלכה עם סבתא בטיילת בתל אביב כשלפתע שמעו משהי קוראת בשמה של סבתא. סבתא הסתובבה. מי שרצה לקראתה היתה בלומה, חברתה הטובה של אחותה אותה לא ראתה שנים. החברה זיהתה את סבתא מרחוק בזכות… נכון, הרגליים. 

הסיפור הזה הוא סיפור קטן אבל הוא מדהים בעיני כי הוא מוכיח שלמסרים הוויזואליים יש את האפקט החזק ביותר. אם אנחנו רוצים להעביר מסר, אנחנו יכולים לומר אותו ואנחנו יכולים להציג אותו.

לכל אחד מאתנו יש חוש דומיננטי אחד שהוא מפתח יותר במהלך חייו. החוש הדומיננטי הזה בא לידי ביטוי גם באופן החשיבה ובתפיסה שלנו. אנחנו לא ממש מודעים לזה ונראה לנו שכולם רוצים לקלוט מידע באותו אופן.
על פי מחקרים, האנשים הויזואלים, אלה שחוש הראייה שלהם הוא הדומיננטי מהוים כ-45% מהאוכלוסיה. האנשים הקינסטתים (תחושתיים) מהוים כ-40% מהאוכלוסיה, ו-15% הנותרים הם אודיטורים.
אז בחשבון פשוט אפשר להבין שאם נעביר מסר באמצעות דיבור בלבד, נפנה למעשה רק ל-15% מהקהל…

כשמדובר במצגת, כדאי להעביר כל מסר בצורה ויזואלית. רציתם לומר שיש לכם סניפים ב-27 מדינות? הציגו מפה עם נקודות במדינות בהן יש לכם סניפים. חשוב לכם להדגיש שהמוצר שלכם מהיר? הציגו תמונה של צבי, המוצר שלכם חסכוני לעומת המתחרים? הציגו קופת חסכון. עם כל מאגרי התמונות שיש היום, זה קל יחסית, צריך רק לתרגם את המסר לאלמנט ויזואלי.

כשכתבתי את הפוסט הזה, מושיק, בעלי אמר לי שזה אישי מדי. הוא צודק, זה באמת אישי, אבל אני חושבת שבלוג כמו מצגת צריך להתחיל מסיפור אישיסיפור אישי גורם לקהל שלנו להקשיב לנו.

הבן הגדול שלי קיבל את הרגליים שלי. עכשיו הוא גם יכול להרגיש מיוחד 🙂
הפוסט הזה מוקדש לסבתא גניה הטובה עם הרגליים הכי מיוחדות בעולם!



מרצה ומעבירה סדנאות בנושא פרזנטציות. אני עובדת עם חברות, ארגונים ויזמים שמבינים את החשיבות של פרזנטציה טובה באימוץ הרעיון/המוצר שלהם.


תגובות