Search

כתבות

יש לי חברה שקוראים לה מירב. אני מתה עליה כי היא תמיד נמצאת בכל המקומות שאני לא מצליחה להגיע אליהם: פסטיבלי סרטים למיניהם, פתיחות של תערוכות וכל מיני אירועים שמעולם לא שמעתי עליהם. בנוסף, היא גם שולחת לי כל כמה ימים קישור מעניין. בשבוע שעבר היא שלחה לי קישור לסיפור מרתק שלא יוצא לי מהראש. החלטתי לכתוב עליו כי הוא גרם לי לחשו�� אם דבר כזה היה קורה גם היום, בעידן בו כל אחד מציג את עצמו ומדווח על כל פיפס שה��א עושה. ויויאן מאייר היתה אישה בודדה שעבדה במשך כארבעים שנה כ״נני״ במשפחות אמידות. מאייר שמרה על פרטיותה בקנאות. בקשתה הראשונה מב������������������������������������������ל���������������������������� הבית, היתה להתקין מנעול על חדרה שבעליית הגג. בימיה החופש��ים היא הית�� יוצאת לרחוב כשאיתה מצלמה. התמונות שלה היו תיעודיות. אנשים אמיתיים בקרנות רחוב פעלתניות באמריקה ובקנדה של שנות ��-50, ה-60 וה-70. חדר האמבטיה שלה הפך לחדר חושך, והיא פתחה שם את תמונותיה.